Vayedaber

Simple Havroutah

Nazir

Daf 57b

דְּקָתָנֵי ''וְאֵינִי יוֹדֵעַ אֵיזֶה מִכֶּם''. שְׁמַע מִינַּהּ.

Traduction

as it teaches: But I do not know which one of you. This indicates that the third individual was too far away to detect which of them became impure. The Gemara says: Conclude from the inference from the mishna that it is so.

Tossefoth non traduit

דקתני ואיני יודע. דמשמע שלא נודע לו מעולם משום דלא הוה בהם מדלא קתני שכחתי:

מְגַלְּחִין וּמְבִיאִין. וְאַמַּאי? דִּילְמָא לָאו טְמֵאִין אִינּוּן, וְקָעָבֵיד הַקָּפָה! אָמַר שְׁמוּאֵל: בְּאִשָּׁה וְקָטָן.

Traduction

§ The mishna taught that the two nazirites shave and cut their hair and bring an offering of impurity and an offering of purity. The Gemara asks: But why are they permitted to shave? Perhaps both of them are not impure, and therefore one of them violates the prohibition against rounding the head, i.e., shaving the hair on the sides of the head (see Leviticus 19:27), when he shaves his hair unnecessarily. Since one of them does not need to shave, he thereby transgresses a mitzva by Torah law. Shmuel said: The mishna is referring to a case where each nazirite was a woman, who is not prohibited from rounding the hair of her head, or a minor boy, who is not obligated in the observance of mitzvot.

Tossefoth non traduit

והא קא עביד הקפה. [בראש] השחתת הקפה:

[באשה]. בראש האשה שאינה אסורה בהקפה דדרשינן בסמוך כל שאינו בהשחתה אינו בהקפה:

וְלוֹקְמָא בְּגָדוֹל, וְהַקָּפַת כָּל הָרֹאשׁ — לֹא שְׁמָהּ הַקָּפָה! מִדְּלָא מוֹקֵים לַהּ הָכִי, שְׁמַע מִינַּהּ קָסָבַר שְׁמוּאֵל: הַקָּפַת כָּל הָרֹאשׁ — שְׁמָהּ הַקָּפָה.

Traduction

The Gemara analyzes Shmuel’s answer: And let Shmuel establish the mishna as referring to a male who reached majority, and the reason it is permitted is because rounding the entire head, not merely its corners, is not called rounding as prohibited by the Torah. From the fact that he does not establish the mishna in this manner, conclude from it that Shmuel maintains that rounding the entire head is called rounding.

מָר זוּטְרָא מַתְנֵי לַהּ לְהָא שְׁמַעְתָּא דִּשְׁמוּאֵל אַסֵּיפָא: נָזִיר שֶׁהָיָה טָמֵא בְּסָפֵק וּמוּחְלָט בְּסָפֵק — אוֹכֵל בְּקָדָשִׁים לְאַחַר שִׁשִּׁים יוֹם, וּמְגַלֵּחַ אַרְבַּע תִּגְלָחוֹת. וְהָא קָעָבֵיד הַקָּפָה! אָמַר שְׁמוּאֵל: בְּאִשָּׁה וְקָטָן.

Traduction

Mar Zutra taught this halakha of Shmuel with regard to the latter clause of the following mishna (59b): A nazirite who has uncertain impurity and whose status as a confirmed leper is uncertain may eat sacrificial food after sixty days and shaves four times. One shaving is for his uncertain status as an impure nazirite, one is at the end of his term of naziriteship, and two are due to his status as a leper. A similar problem arose: But as he is not definitely obligated to shave, he violates the prohibition against rounding the head. Shmuel said: The mishna is referring to a woman or a minor boy, who are not prohibited from rounding their heads.

Tossefoth non traduit

והא קא עביד השחתת זקן. דבספק תגלחת מצורע מגלח זקנו בתער וקעבר בהשחתת זקן ובהקפת ראש מספק:

אָמַר רַב הוּנָא: הַמַּקִּיף אֶת הַקָּטָן הֲרֵי הוּא חַיָּיב. אֲמַר לֵיהּ רַב אַדָּא בַּר אַהֲבָה לְרַב הוּנָא: וְדִידָךְ מַאן מְגַלַּח לְהוֹן? אֲמַר לֵיהּ: חוֹבָה. תִּקְבְּרִינּוּן חוֹבָה לִבְנַיהּ. כּוּלְּהוּ שְׁנֵי דְּרַב אַדָּא בַּר אַהֲבָה לָא אִקַּיַּים לֵיהּ זַרְעָא לְרַב הוּנָא.

Traduction

With regard to the same issue, Rav Huna said: An adult who rounds the head of a minor boy is liable to receive lashes, despite the fact that the child himself is not obligated to observe mitzvot. Rav Adda bar Ahava, who disputed this ruling, said to Rav Huna: And with regard to your sons, who shaves them and rounds the corners of their heads? After all, you maintain that an adult may not round the head of a minor. Rav Huna said to him: Ḥova my wife does it, as she is not prohibited from rounding their heads. Rav Adda bar Ahava exclaimed in anger: Ḥova should bury her sons if she acts in this manner. The Gemara reports: During the years that Rav Adda bar Ahava was alive, Rav Huna’s children did not survive. His children died due to the curse pronounced by Rav Adda.

Rachi non traduit

א''ל רב אדא בר אהבה לרב הונא לדידך. דאמרת דהמקיף את הקטן חייב קטנים דאיתנהו מגולחין כל הראש כדאורחייהו דאינשי דקמגלחי להו כדי להברותן לאחר החולי מאן קמגלח להו:

אמר ליה חובה. כך שמה דאשתו דרב הונא דקסבר רב הונא דאשה לא מיפקדא אלאו דהקפת הראש אראש אחרים כלל:

אמר ליה רב אדא תיקברינהו לבניה. דלדידך דאמרת המקיף את הקטן חייב כי מקפת ליה אשה נמי חייבת אבל לדידי אפילו גדול המקיף את הקטן פטור והוא הדין נמי לאשה וכן בגדול המקיף את הגדול חייב והוא הדין לאשה:

Tossefoth non traduit

המקיף את הקטן חייב. דכי כתיב רחמנא לא תקיפו פאת אף אפאות דקטן אזהר:

ודידך מאן מגלח להון. שראה בנים קטנים מגולחים ראשיהם עם פאותיהם:

א''ל חובה. אשתו היתה ורב הונא לטעמיה דאמר בסמוך הנשים מותרות להקיף דכיון דאינן באיסור דניקף ליתנהו נמי באיסור דמקיף:

חובה תקברינהו לבניה. דאיסורא קא עבדא:

כולהו שני כו'. כשגגה שיוצאת מלפני השליט:

מִכְּדִי תַּרְוַיְיהוּ סְבִירָא הַקָּפַת כָּל הָרֹאשׁ שְׁמָהּ הַקָּפָה, בְּמַאי קָמִיפַּלְגִי? רַב הוּנָא, סָבַר ''לֹא תַקִּפוּ פְּאַת רֹאשְׁכֶם וְלֹא תַשְׁחִית [אֵת] פְּאַת זְקָנֶךָ''. כֹּל שֶׁיֵּשׁ לוֹ הַשְׁחָתָה — יֵשׁ לוֹ הַקָּפָה, וְהָנֵי נְשֵׁי, הוֹאִיל וְלֵיתַנְהוּ בְּהַשְׁחָתָה — לֵיתַנְהוּ נָמֵי בְּהַקָּפָה.

Traduction

The Gemara asks: Since both Rav Huna and Rav Adda maintain that rounding the entire head is called rounding, with regard to what do they disagree? What is the reason for their respective rulings? The Gemara explains: Rav Huna, who prohibits an adult male from rounding the head of a minor but permits a woman to do so, maintains that the association between the two prohibitions in the verse: ''You shall not round the corners of your heads, neither shall you destroy the corners of your beard'' (Leviticus 19:27), teaches: Whoever has the prohibition of the destruction of the beard also has the prohibition of rounding. And these women, since they are not included in the prohibition of destruction, as they do not have beards, they are not included in the prohibition of rounding either.

Rachi non traduit

מכדי תרוייהו סבירא להו דהקפת כל הראש שמה הקפה. והא הוה להו הקפת כל הראש לבניו דרב הונא:

במאי פליגי. כלומר מאי איכא בינייהו דמאן דאסר בגדול אמאי שרי באשה:

והני נשי הואיל וליתנהו בהשחתה. דלית להו זקן ליתנהו בהקפה כלל שאפילו אשה המקפת את הגדול פטורה:

Tossefoth non traduit

מכדי תרוייהו סבירא להו הקפת כל הראש שמה הקפה. רב הונא דאמר חובה מגלחה להו אבל האיש היה עובר אע''פ שמגלח כל ראשם וכן רב אדא דאמר חובה תקברינהו לבניה חובה נענשה:

במאי פליגי. מאי טעמייהו:

והני נשי הואיל וליתנהו בהשחתה ליתנהו בהקפה. בין להיות נקפות בין להקיף אחרים ואפילו לגדול מותרות:

וְרַב אַדָּא בַּר אַהֲבָה סָבַר: אֶחָד הַמַּקִּיף וְאֶחָד הַנִּיקָּף בַּמַּשְׁמָע. וְאִיתַּקַּשׁ מַקִּיף לְנִיקָּף: כָּל הֵיכָא דְּנִיקַּף מִיחַיַּיב — מַקִּיף נָמֵי מִיחַיַּיב. וְהַאי קָטָן, הוֹאִיל וְהוּא גּוּפֵיהּ לָאו בַּר עוּנְשִׁין הוּא דְּמִיחַיַּיב, מַקִּיף נָמֵי לָא מִיחַיַּיב.

Traduction

And Rav Adda bar Ahava, who permits anyone to shave a minor boy’s head, maintains: Both one who rounds and one who is rounded are included in the phrase ''you shall not round,'' which is stated in the plural. And in this manner the verse juxtaposes one who rounds to one who is rounded: Wherever one who is rounded is liable, the one who rounds is also liable; and with regard to this minor boy, since he himself is not liable to be punished for this transgression, an adult who rounds his head is also not liable due to this action.

Rachi non traduit

רב אדא בר אהבה סבר כי אמר רחמנא לא תקיפו אחד הניקף ואחד המקיף במשמע. ולהא מילתא איתקש ניקף למקיף דכל היכא דניקף חייב מקיף נמי חייב לא שנא איש ולא שנא אשה:

והאי קטן הואיל והוא גופיה לא מיחייב. משום דלאו בר עונשין הוא דמקיף ליה נמי לא מחייב ואפילו איש:

Tossefoth non traduit

ורב אדא בר אהבה סבר אחד המקיף ואחד הניקף במשמע. פשטיה [דקרא] ודאי לניקף אזהר רחמנא דהא פאת ראשכם כתיב דהיינו הניקף ומיהו מדקאמר לא תקיפו ולא כתיב לא תוקפו הוסב הלאו גם על המקיף כדי להקיש מקיף לניקף כלומר כל היכא דניקף בר חיובא הוא כל מקיף נמי בר חיובא הוא וההוא קטן הואיל וגופיה לאו בר עונשין הוא ולא מיחייב מקיף ליה נמי לא מיחייב ואפי' איש שרי לאקופי לקטן ואין לתמוה מנא ליה להש''ס דרב אדא בר אהבה סבר מותר לגדול להקיף את הקטן דמשמע ליה מדקאמר ליה לרב הונא ודידך מאן מקיף להו דמשמע לדידי אפי' גדול מקיף לקטן אבל לדידך מאן מקיף להון והאי דלטייה היינו לפי סברתו דרב הונא דאסר לגדול להקיף לקטן ואמר ליה כיון דאסרת לגדול להקיף לקטן גם האשה אסורה להקיף לקטן דלא ס''ל למדרש לרב אדא לדרוש כל שישנו בהשחתה ישנו בהקפה לפטור אשה המקפת אחרים ואע''ג דבקידושין בפ' קמא (דף לה:) דרשינן הכי כל שישנו בהשחתה ישנו בהקפה כו' לפטור נשים הניקפות בההיא דרשה מודה רב אדא משום דפשטיה דקרא איירי בניקף אבל מה שדורש רב הונא נמי לא תקיפו אמקיף מלישנא דלא תקיפו ומקישו להשחתת זקן לפטור האשה המקפת אפי' לגדול בהא ודאי פליג רב אדא דלית לן להקיש הקפה להשחתה אלא במאי דאיירי פשטיה דקרא כגון בניקף והשתא פליגי בתרתי רב הונא סבר דאשה שריא להקיף בין גדול בין קטן הואיל ואינה בהשחתה אינה בהקפה בין להיות בהקפה דאיירי ביה פשטיה דקרא בין להקיף אחרים ורב אדא סבר דודאי אשה פטורה מלהיות ניקפת מהקישא דהשחתה דאיירי ביה פשטיה דקרא אבל מלישנא דלא תקיפו דדרשינן מיניה לחייב גם המקיף גם האשה חייבת בההוא ולא נפטרה מהקישא דהשחתה כיון דלא איירי ביה פשטיה דקרא ועוברת בלאו אם הקיפה לגדול ופליגי נמי בקטן דרב הונא סבר גדול המקיף את הקטן חייב ולא מסתברא ליה לרב הונא למידרש דמשום דאפקיה קרא בהך לישנא דלא תקיפו דמשמע אמקיף ואניקף למימר דהיכא דניקף לאו בר חיובא מקיף נמי פטור דהיינו למיגמר מגברא על גברא לא משמע ליה ורב [אדא] סבר דלהכי אפקיה קרא בהך לישנא למימר היכא דניקף לאו בר חיובא מקיף נמי פטור הילכך גדול המקיף לקטן פטור ונראה דקיי''ל כרב הונא דאשה שריא להקיף קטן וה''ה לגדול דסוגיא דהש''ס כוותיה בפרק קמא דבבא מציעא (דף י:) דקאמר. מאי בינייהו איש דאמר לאשה אקיפי לי קטן וקאמר דהשליח דהיינו האשה לאו בת חיובא היא אלמא דאשה מותרת להקיף לקטן כרב הונא ומדנקט נמי אשה ולא איש משמע נמי דאיש המקיף לקטן חייב והיינו נמי כרב הונא והוה מצי למימר התם שהאיש אמר לאשה אקיפי לי גדול כיון דסוגיא אזלא כרב הונא אלא הגדול לא יאבה שמוע לה שתקיפנו כי הוא יתחייב אבל קטן לאו בר מחאה הוא ולאו בר עונשין הוא וא''ת ולרב אדא דמקיש מקיף לניקף וה''ה דנקיש ניקף למקיף ונימא כל היכא דמקיף לאו בר חיובא ניקף נמי פטור ויהיה מותר להיות ניקף מן העובד כוכבים וי''ל לרב אדא מקיף לניקף מקשינן משום דעיקר חיובא דקרא אניקף כתיב לא תקיפו פאת דהיינו פאת דניקף למימר היכא דניקף בר חיובא גם המקיף חייב ואי הניקף לאו בר חיובא הוא המקיף פטור אבל כשהניקף בר חיובא אף אם אין המקיף בר חיובא אסור דקרא אתי לאקושי מקיף דמשתמע מלישנא דלא תקיפו אניקף דמשמע מגופיה דפשטיה דקרא אבל אין סברא להקיש גופיה דקרא דהיינו הניקף למקיף דלא משתמע אלא מלישנא בעלמא לא תקיפו ולא מגופיה דקרא ותדע דאם לא כן מצורע אמאי דחי לאו דהקפה והא אפשר לקיים שתיהם שיקיפהו קטן ואשה ועובד כוכבים אלא שמע מינה כדפרישית וא''ת ולרב הונא דלא מקיש מקיף לניקף ואע''ג דניקף לאו בר חיובא הוא מיחייב מקיף אם כן המקיף את העובד כוכבים לחייב כמו המקיף לקטן ודוחק לחלק משום דקטן אתי לכלל חיוב דהשתא מיהא לאו בר חיובא הוא וטעמא דרב הונא לא תלי בהכי אלא משום דלא מקיש מקיף לניקף ונראה להר''ף דיש לומר הואיל וכתיב פאת ראשכם אישראל קאי קרא ולא אעובד כוכבים וצ''ע במקיף את האשה אי מחייב כמו בקטן לרב הונא:

לֵימָא הַקָּפַת כָּל הָרֹאשׁ תַּנָּאֵי הִיא, דְּתָנוּ רַבָּנַן: ''רֹאשׁוֹ'', מָה תַּלְמוּד לוֹמַר? לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר ''לֹא תַקִּפוּ פְּאַת רֹאשְׁכֶם'',

Traduction

The Gemara asks: Shall we say that the issue of whether one who rounds the entire head is considered to have rounded its corners is a dispute between tanna’im? As the Sages taught in a baraita, with regard to a verse that deals with the shaving of a leper: ''He shall shave all his hair; his head and his beard and his eyebrows, even all his hair he shall shave off'' (Leviticus 14:9). Why must the verse state: ''His head,'' after it has already stated: ''All his hair''? The baraita explains that since it is stated: ''You shall not round the corners of your heads'' (Leviticus 19:27),

Tossefoth non traduit

לפי שנאמר לא תקיפו יכול אף מצורע כן תלמוד לומר ראשו. קא סלקא דעתך השתא דמן הדין לא איצטריך קרא למדחי לא תעשה דהקפה דאף לאו השוה בכל קים לן דהקפת כל הראש שמה הקפה:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source